קפה באור אחר הצהריים
דמויות יושבות סביב שולחנות בית קפה למרגלות חזיתות גבוהות ושחוקות, ואילו קטנוע ומעבר מוצל מושכים את המבט אל עומק הרחוב. עבודת המדיה המעורבת על קנבס מרככת את הפרטים הצילומיים ומעניקה להם אופי ציורי, בגוני אוכרה וחום עם צללים כהים ונגיעה אדומה בולטת. זו סצנה עירונית חמה ואינטימית שתתאים לסלון, לפינת אוכל או למשרד.
רחל פנסקי
שמי רחל פנסקי נולדתי בתל אביב, אני אמא ל4 ילדים ו10 נכדים. בעברי הייתי מנהלת ביטוח חיים בחברת ביטוח. ואז גיליתי את עולם הצילום שפתח לפני עולם חדש מלא קסם ויצירתיות . אני עוסקת בצילום ואומנות דיגיטלית כ15 שנים. הצילום משמש אותי כשפה לחקור זיכרון, זמן וחוויה אנושית. אני יוצרת עבודות צילום ואמנות דיגיטלית הנעות בין תיעוד לפיין ארט. דרך אור, צבע, תנועה ומרקם. התמונות אינן מבקשות לתעד את העולם כפי שהוא, אלא לחשוף את מה שנמצא בין מה שנראה לבין מה שמרגישים. הן נעות בין תיעוד ליצירה מבוימת, בין אדם לזיכרון, בין מציאות לדמיון, בין צילום לציור, בין נוכחות להיעדר ומבקשות לחשוף את הרגעים השקטים השבריריים והאנושיים שנשארים איתנו, הרבה אחרי שהתמונה מסתיימת ומזמינים את הצופה להשלים את הסיפור בעצמו. את כל יצירות ניתן להזמין בגדלים שונים.
שמי רחל פנסקי נולדתי בתל אביב, אני אמא ל4 ילדים ו10 נכדים. בעברי הייתי מנהלת ביטוח חיים בחברת ביטוח. ואז גיליתי את עולם הצילום שפתח לפני עולם חדש מלא קסם ויצירתיות . אני עוסקת בצילום ואומנות דיגיטלית כ15 שנים. הצילום משמש אותי כשפה לחקור זיכרון, זמן וחוויה אנושית. אני יוצרת עבודות צילום ואמנות דיגיטלית הנעות בין תיעוד לפיין ארט. דרך אור, צבע, תנועה ומרקם. התמונות אינן מבקשות לתעד את העולם כפי שהוא, אלא לחשוף את מה שנמצא בין מה שנראה לבין מה שמרגישים. הן נעות בין תיעוד ליצירה מבוימת, בין אדם לזיכרון, בין מציאות לדמיון, בין צילום לציור, בין נוכחות להיעדר ומבקשות לחשוף את הרגעים השקטים השבריריים והאנושיים שנשארים איתנו, הרבה אחרי שהתמונה מסתיימת ומזמינים את הצופה להשלים את הסיפור בעצמו. את כל יצירות ניתן להזמין בגדלים שונים.
