שעה מאוחרת בבר

דורית צינמן

אני מציירת שנים רבות דמויות של אנשים, ברובם אנשים שאני מכירה ומזדהה איתם, וכן סיטואציות שונות ביניהם. נושא זה מושך ומרתק אותי, וכך דרך ציור דמויות ומצבים אני מבטאת את עצמי. אני מציירת בשמן על קנבס וגם בשמן על בריסטולים. בשנים האחרונות אני מנסה להציג בצורה ויזואלית את הסביבה המשתנה, את הדמויות שבתוכה, את התנועה של האנשים בתוך המרחב, את תעתועי המציאות והמהות החמקמקה שלה עקב הזמן המתקדם, את הרצף שאנחנו נמצאים בו לאורך הזמן, את הזמן שרץ ואנחנו משתנים אתו. כל זה מעניין אותי ומעורר את דמיוני. אני מציירת סיטואציות חברתיות, דמויות במרחב הביתי וגם בטבע, מדגישה את החיבור לטבע הקרוב לליבי מאד, כאשר אצלי הטבע מתבטא בעיקר באהבת החיות. אני מדגישה את ה"ביחד ולחוד" של הדמויות בינן לבין עצמן ובינן לבין הטבע שהן נמצאות בתוכו. מעניינות אותי אינטראקציות בין משפחתיות, הן בתוך המשפחה הקטנה המצומצמת והן במורחבת. אני משכפלת את הדמויות ומדגישה את האינטראקציה שביניהן, את האינטנסיביות שלהן. אני יוצרת קולאז'ים צילומיים והם הבסיס לעבודותי. בונה קומפוזיציות דחוסות ברובן אבל גם אווריריות. יש משהו הומוריסטי לפעמים בדחיסות הזאת, במשחקים המשפחתיים בין הדמויות. יש ציורים שבהם אני פשוט לוכדת סיטואציות במרחב הביתי שלי או של משפחתי הקרובה. סיטואציות יומיומיות של פעולות רגילות. זה גם יכול להיות הסתכלות על אנשים במרחב הציבורי, שבו הם נוכחים-שוהים, ואני זאת הצופה בהם. יש ציורים שעולים מתוך שילוב של הווה ועבר, חיבור בין דורי. הסיטואציה כאילו יומיומית אבל צפים שם זיכרונות שלי מילדותי.