ננטש ליד שביל הנהר

נוף בין ערביים, מלא דממה ומסתורין. לאורך שביל נטוש המוביל אל הנהר ניצב ספסל ישן. עליו מונחות משקפיים ורודים — הנקודה הבוהקת היחידה בתוך פלטת הצבעים המושתקת. הפריט הבלתי צפוי הזה הופך למוקד הרגשי של הציור, כסמל לנוכחות שלא הושלמה, לתקווה או לזיכרון. אור רך החודר דרך הערפל מוסיף תחושה של זמן זורם, כאילו הרגע קפוא בין עבר ועתיד. היצירה עשירה בסמליות ובעומק רגשי. עצים חשופים משתרעים מעל השביל ומעוררים תחושת נטישה, אך האור מצביע על מוצא אפשרי — או על פגישה. הציור מעורר מחשבות על בדידות, זיכרון וקשרים אנושיים שאינם נראים לעין.