אייל שפרון

עיקר העבודה בתור צייר זה לא להפריע, לא להפריע לזרימה. של משהו שאמור לעבור דרכו לתוך העולם. יותר מדי מחשבה מפרקת את פנימיות התהליך. הציור שלו קשור לזכרונות, לפעמים הזיכרון שייך לכולם ולפעמים שייך לעתיד. יש לו קשר מיוחד עם מוזיקה ומחול אלה מפתחות ההשראה. אייל מתייחס לציור כניגון שמימי. יש בעבודות שלו התייחסות אינטנסיבית לבניית צבעים. הצבע עבורו חייב לשקף את השכבות הראשונות של העבודה, ומה תהליכי ההתהוות. הציור הוא מבנה שנבנה שכבה על שכבה. החיפוש על הבד לא ידוע, אך התוצאה יש בה דיוק מתמטי. זה מאפשר לצופה רפואה, והתמזגות, חופש מפחדים מחששות ומלחצים. אייל אוהב להכין צבעים מהרבה חומרים, מתבלינים, מאדמות ושילובים של צבעים וכימיכלים. חשוב לו תמיד להפתיע את עצמו בכדי להיות מסוגל להתחדש ולא ליפול להרגלים או למניירות. משתמש במגוון ובמנעד גדול של סוגי צבע. מאוד אוהב את הטוויה של הבדים שאני עובד עליהם, הפשתן והכותנה. הציור עצמו הוא טעון ולאט לאט מתבהרים הדמויות והנופים. הפלא של הציור זה תהליך הבנייה של העבודה. הוא קיים בעולם, יש התגלות שהיא מעבר לכוח המחשבה וזה מאפשר להתחדש ולשמוע צליל מכוון.