מבט מעבר

אורלי מתוארת ברגע של שקט, בדיוקן שצויר במשך ארבעה מפגשים. תנוחתה נראית תלויה בין תנועה לדממה – כאילו היא עשויה לקום בכל רגע, או רק מצאה את מקומה – בעוד מבטה נודד אל מקום רחוק, נישא על ידי מחשבות נסתרות. משחק האור על קיפולי בגדיה והספה יוצר מקצב עדין, הנע מבהירות לצל רך. יש בסצנה איכות נצחית, המהדהדת את מצב הרוח של ברייטנר, אך נוגעת בהשפעה העדינה של האמנות האסייתית, שנלחשה לעיתים ביצירותיהם של ציירים רבים כל כך.