אוקינוס פיסכודלי

היצירה מזמינה את הצופה למסע של התכנסות ושיחרור. במרכז הציור מופיעה דמות אישה בצללית שחורה עמוקה, המייצגת שקט פנימי ונוכחות חזקה בתוך עולם רועש ומורכב. היא לא רק שוחה, היא "צוללת" אל מעמקי התודעה. המרחב שסביבה הוא עולם תת-ימי פסיכודלי המורכב מאינספור צורות גיאומטריות, דפוסים (Patterns) צפופים וצבי ים המשתלבים בתוך הזרימה. הצפיפות הוויזואלית והצבעוניות המתפרצת מסמלות את העושר הרגשי והחיוניות שניתן למצוא גם ברגעים של אי-וודאות. השימוש בצבעים זוהרים בחושך מעניק ליצירה רובד נוסף: האור שנמצא בתוך החשיכה. כשהאורות כבים, הציור משתנה וחושף רבדים נסתרים, בדיוק כפי שהאמנות משמשת כעוגן וריפוי בתקופות מעבר. זוהי יצירה על חופש, על היכולת של האישה לנווט בתוך ה"כאוס" הצבעוני ולמצוא בו את השקט והיופי שלה.