אינטימיות

התמונה הזו היא חיבור של שתי תמונות פילם כמעט זהות. שני הנגטיבים נחשפו לאור בטעות. כל זליגת אור נפלה בדיוק על אחת מהידיים - אחת בצד שמאל, ואחת בצד ימין. מה שהתחיל כמקריות הפך למשמעות. זליגות האור, בלתי צפויות ובלתי נשלטות, מדגישות את הפגיעות שבמחווה. שתי ידיים מושטות, מציעות לא יותר מנוכחות. לא משנה אם הן נוגעות – אלא עצם הרצון להיות נוגע וננגע. החיבור מחזיק את המרחב הזה. המרחק בין הידיים הופך לנושא המרכזי. רגע מושעה של אינטימיות, שלא מוגדרת על ידי מגע אלא על ידי המתח שבפתיחות. עדין, שוויוני ושברירי.